שאנל (Chanel) - שעונים שאפילו הזמן לא יכול להם

שאנל הצליחה באמצעות עיצוביה המקוריים להחשב לחלוצה בתחום האופנה המודרנית ובתרומה לתנועה הפמיניסטית. הייחודיות בעיצוביה היתה הנוחות והפשטות בבגדים שעיצבה לנשים, בניגוד גמור למה שהיה מקובל בתקופתה. נוסף על כך רבים טוענים כי שאנל היא זו שהובילה את הטרנד של ויתור על המחוך כפריט אופנה הכרחי. למעשה, היא מעצבת האופנה היחידה אשר נכנסה לרשימת "100 האישים המשפיעים של המאה ה-20" של המגזין “טיים".

קוקו שאנל (Coco Chanel), או בשמה המלא גבריאל בונר שאנל (Gabrielle Bonheur Chanel), החלה את דרכה כמעצבת אופנה צרפתייה. החל משנת 1909 ועד לשנת 1971 בה היא נפטרה, עמדה המעצבת בראש בית האופנה "שאנל", הקרוי על שמה.

המעצבת נולדה בעמק הלואר שבצרפת, וגדלה עם שני הוריה וחמשת אחיה. הוריה היו מחוסרי השכלה, ואימה נפטרה בגיל צעיר ממחלת השחפת. אביה החליט להעביר את הטיפול באחיה של שאנל לקרובי משפחה שונים, ואילו שאנל עצמה הגיעה לבית יתומים. בגיל 18 החליטה שאנל לעזוב את בית היתומים, והחלה להופיע כזמרת מועדונים, שם גם אימצה את הכינוי הידוע “קוקו”. בסיוע כלכלי של שניים ממכריה החלה לעסוק בעיצוב בגדים, ופתחה חנות כובעים בפריז, כאשר בהמשך נפתחו עוד שתי חנויות נוספות באזורים שונים של צרפת. עיצוביה של שאנל מתאפיינים בפשטות לצד אלגנטיות, ובעיקר בשמירה על פונקציונאליות ונוחות. שאנל הייתה המעצבת שהובילה את השינוי באופנה מתקופת הבל אפוק (תקפה המאופיינת באופנה נשית של מחוכים, שמלות ארוכות ובדים כבדים), לתקופה מודרנית חדשה, ותרומתה הרבה לתנועה הפמיניסטית באמצעות עיצוביה מהדהדת עד ימינו. למעשה לשאנל מיוחס השינוי שעזר לשחרר את האישה מלבוש אלגנטי וחונק, ולהעניק לה נוחות לא על חשבון אופנה.

אם נסתכל קצת אחורה על ההיסטוריה של בית האופנה, נוכל לראות כי כבר בתחילת שנות העשרים עיצבה שאנל חליפות לנשים אשר היו מורכבות משניים עד שלושה פריטים בלבד, אך שאנל לא עצרה בעיצוב של בגדים בלבד. כבר באותה התקופה פנתה לבשם ארנסט ביואיקס, וביקשה ממנו שייצר עבורה כמה דוגמיות של בשמים שישתלבו בבית האופנה. שאנל בחרה בסופו של יום בדוגמית החמישית, ומכאן נגזר שמו של הבושם שנקרא שאנל מספר 5 (CHANEL N° 5). באותה התקופה שאנל היתה נחושה להרחיב את עיסוקיה בתחום האופנה, וחברה לאיש העסקים תיאופיל בדר, שהיה המייסד של גאלרי לפאייט, ולאיש העסקים פייר ורטהיימר. השלושה החליטו להקים את חברת הבישום הידועה Parfums Chanel, שבהמשך גם הוציאה בושם לזכרה של שאנל שנקרא "Coco". בשנות השלושים לקחה שאנל צעד אחד נוסף בתחום האופנה והציגה קולקציה של תכשיטי יהלומים. בהמשך השיקה קולקציית תיקי יד בעלת רצועות בצבע זהב או רצועות עור, שנחשבה פופולארית במיוחד, השיקה גם קו בישום לגברים, ובשנת 1987 לאחר מותה של שאנל, הוציאה החברה את השעון הראשון שלה, ומשם הכל היסטוריה.